ברוב המקרים, מחלות חניכיים אינן מורגשות בשלבים המוקדמים, אבל עלולות לגרום לנזק רב בהמשך, סיבה טובה להקפיד על ביקורת אחת לחצי שנה אצל רופא שיניים ולשמור על היגיינת פה. זה עלול להסתיים באובדן שיניים ובנזק חמור לכל חלל הפה, אבל מתחיל בקטן, בדלקת חניכיים בלתי מורגשת. המודעות לדלקות החניכיים קטנה אמנם, אבל מדובר בתופעה נפוצה, שללא טיפול עלולה להידרדר. מחלות חניכיים, שהנפוצה בהן היא הפריודונטיטיס, שאינן מטופלות עלולות לגרום לנסיגת חניכיים, ההולכת ומחמירה עם הזמן, ומתבטאת בכאבים, רגישות ודימומים, בפגיעה אסתטית בפה, ובשלבים המתקדמים, גם להתרופפות ונשירת השיניים.
מהי נסיגת חניכיים?
החניכיים הן רקמה רכה העוטפת את השיניים ותומכת באחיזתן בלסת. את אספקת הדם הן מקבלות, מכלי הדם שמתחת לקרום הרירי של הפה. לחניכיים בריאות יש גוון ורוד והן מכסות בצורה הדוקה ואטומה את תחתית השיניים, להגנה מחדירת חיידקים. כאשר נגרם נזק לחניכיים, נוצרים כיסים ביניהן לבין השיניים, המאפשרים לחיידקים לחדור וליצור תגובה דלקתית. דלקת חניכיים שאינה מטופלת בזמן, תוביל עם הזמן לנסיגה של רקמת החניכיים.
נסיגת חניכיים מתרחשת בהדרגה. רקמת החניכיים העוטפת את השן מתחילה לסגת, להצטמק ולאבד נפח וחושפת חלקים מהשן שהיו מכוסים. השן מקבלת צורה מוארכת יותר ובהמשך, מגיעה החשיפה עד לשורש השן ופוגעת בתמיכה שלה על ידי עצם הלסת. בשלב הזה מתחילים להופיע תסמינים כמו כאבים, רגישות בשיניים לחום וקור, נפיחות, דימומים בעת צחצוח שיניים, ריח רע מהפה ופגיעה במראה האסתטי של חלל הפה.
הגורמים לנסיגת חניכיים
מחלות חניכיים עלולות להיגרם הן מגנטיקה והן מהתנהגות והרגלי חיים. ידוע שיש להן, בעיקר לפריודונטיטיס, מרכיב תורשתי ורואים בדרך כלל אצל מי שלוקה במחלות הללו, היסטוריה משפחתית של מחלות חניכיים. מאידך, גם למצב הבריאותי הכללי ולאורח החיים, יש השפעה ניכרת על הופעת מחלות חניכיים. מחלות כרוניות כמו סוכרת ויתר לחץ דם, עלולות להגביר את הסיכון ללקות בהן, לצד נטייה לסטרס ולחץ נפשי והרגלים מזיקים כמו עישון.
מבחינת הרגלי היגיינת הפה, הזנחת הפה ואי הקפדה על צחצוח וניקוי מצד אחד וצחצוח חזק מדי או שימוש במברשת שיניים קשה מהצד השני, עלולים לגרום לנזק לחניכיים. גורמים נוספים, שכיחים פחות, שעלולים לגרום לגירוי החניכיים, הם נטייה לחריקת שיניים לילית לא רצונית, מבנה של שיניים עקומות או צפופות המקשה על הניקוי ביניהן, ביצוע פירסינג באזור הפה, שיכול לגרום לזיהום וגם סתימות וכתרים ישנים, הנוטים לזוז ממקומם ולאפשר חדירת חיידקים.
איתור מוקדם של מחלות חניכיים
נסיגת חניכיים כאמור איננה מתרחשת ביום אחד. מדובר בתהליך מתמשך, שבתחילתו, אינו מורגש. בשלבים הראשוניים של מחלת החניכיים, בטרם הופיעו הכאבים והדימומים, ניתן לאתר את הבעיה רק בביקורת שגרתית אצל רופא שיניים פריודונט (מומחה למחלות חניכיים) וכך למנוע את ההידרדרות. הרופא יבצע אבחון של בעיות מבניות בשיניים, יבדוק האם הפה עבר טראומות או חבלות והאם קיימת עששת, או גורמים נוספים שעלולים להביא בסופו של דבר לנסיגת חניכיים.
חשוב לזכור, שככל שמאבחנים את הבעיה בשלב מוקדם יותר, כך הטיפול יהיה פשוט וקל יותר, סיכויי ההצלחה גדולים יותר ויימנע מצב של נסיגת חניכיים שיוביל לאובדן של שיניים.
טיפול בנסיגת חניכיים
את האבחון והטיפול במחלות חניכיים, חשוב לבצע כאמור אצל רופא שיניים, שהתמחותו מחלות חניכיים בכלל ובנסיגת חניכיים בפרט. זאת כדי להבין מהי הסיבה לבעיה ולבחור בדרך הטיפול המתאימה ביותר למטופל ולבעיה שממנה הוא סובל.
הטיפול בנסיגת חניכיים, מתמקד בגורמים שהביאו למצב, כשהשאיפה היא להחזיר את מצב הפה לקדמותו. הטיפול מתחיל בניקוי אבנית אצל שיננית, הליך שיש לבצע אחת לחצי שנה ובהמשך חוזר המטופל לפריודונט, להמשך הטיפול. במקרים קשים, בהם נדרש טיפול לשיקום הפה מנסיגת חניכיים בלתי הפיכה שהביאה כבר לנשירה של שיניים, יש גם אפשרות ניתוחית, להשתלה של רקמת חניכיים מלאכותית, במקומות בהן התרחשה הנסיגה.
אחד ההליכים הללו, המתבצע בלסת העליונה, נקרא ניתוח להרמת סינוס. במהלך הניתוח מחדירים תחליף עצם, אל מתחת לרירית המצפה את הסינוס מבפנים. המטרה היא להחליף את רקמת העצם החסרה ולמלא את מקומה, כדי שניתן יהיה להחדיר אזור שתלים דנטליים, לצורך הליך של השתלת שיניים.
איך מונעים נסיגת חניכיים ואיך מצחצחים נכון?
למרות הטיפולים החדשניים הקיימים כיום בתחום רפואת החניכיים, עדיף שלא להגיע למצב המצריך טיפול ושיקום, ובוודאי שלא להזדקק להליך כירורגי פולשני כמו ניתוח.
למרות שכאמור למחלות חניכיים יש גם רקע גנטי, ההמלצה היא למנוע את המחלות הללו באמצעות התנהגות נכונה. הכלל הראשון והחשוב ביותר הוא, הקפדה על צחצוח השיניים פעמיים ביום, לאורך שתי דקות לפחות. יש להקפיד על ביצוע של הצחצוח בצורה נכונה ויעילה, כי צחצוח לא נכון עלול להביא לנזק. ניתן וכדאי להיעזר לשם כך, בהדרכה של שיננית.
כדי למנוע נזק ושחיקה של השכבה החיצונית של השן, יש להשתמש במברשת שיניים רכה ולהקפיד להחליף אותה מדי שלושה חודשים.
חשוב להימנע מתנועות של קרצוף ולחץ חזק על השיניים בזמן הצחצוח. שפשוף חזק לאורך זמן, עלול לשחוק את אמייל השן ולגרום לטראומה מתמשכת לחניכיים, הן נפגעות ומתחילות בתהליך של הצטמקות ונסיגה. הטכניקה הנכונה היא צחצוח עדין, בזווית של 45 מעלות מקו החניכיים ובתנועות מעגליות קטנות, קדימה ואחורה. חשוב בנוסף, לצחצח גם את הלשון בעזרת המברשת, כדי להסיר ממנה את רובד החיידקים. מעבר לצחצוח השיניים, לאחר כל אכילה, חשוב לנקות את המרווחים בין השיניים משיירי מזון ופלאק, בעיקר במקומות שמברשת השיניים לא מגיעה אליהם, באמצעות חוט דנטלי או קיסמים דנטליים.
כדאי כמובן, להימנע גם מהצטברות של אבנית בשיניים וביניהן והתפתחות של עששת. עששת שאינה מטופלת, אשר באה לביטוי בין השאר בחורים בשיניים עלולה לגרום גם היא לדלקות חניכיים.
להפסיק לעשן, גם למען בריאות הפה
עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים, משפיע גם הוא לרעה על בריאות החניכיים והשיניים. נמצא שמעשנים נוטים לפתח יותר אבנית בשיניים, מאשר אנשים שאינם מעשנים ולכן סיכוייהם לפתח מחלות חניכיים, גדול פי שלושה.
רובד הפלאק והאבנית מצטברים בעקבות עישון קבוע, מאחר שהכימיקלים שבמוצרי טבק משפיעים על זרימת הרוק, מביאים ליובש בפה וכך מקלים על הצטברות השכבות הללו, המזמינות שגשוג של חיידקים. גם שימוש במוצרי טבק ללא עישון, עלולים לגרות רקמת חניכיים, לגרום לחניכיים להשתחרר מסביב לשיניים ולהקל על הצטברויות החיידקים. בנוסף, הרגלי עישון משפיעים על זרימת הדם התקינה של רקמת החניכיים, גורם לזיהומים ומגביל ופעמים רבות מעכב את הריפוי וההחלמה, לאחר הליכים של השתלת שיניים, עקירת שיניים או טיפול בנסיגת חניכיים.
ביקורת שגרה אחת לחצי שנה
כאמור, שום דבר לא יכול להחליף ביקורות קבועות, אחת לחצי שנה אצל רופא שיניים וניקוי אבנית אצל שיננית, כדי לאתר בעיות חניכיים ובעיות שיניים בשלב התחלתי ולתת את המענה המתאים.
מה לא כדאי לאכול – מזונות קריוגניים
כלל נוסף לשמירה על היגיינת הפה ומניעת מחלות חניכיים, הוא הימנעות מאכילת מזונות הנוטים להידבק לשיניים ולרווחים ביניהן, כמו סוכריות טופי, למשל, ולעודד יצירת פלאק ולאחריו עששת. ככלל, מזונות מוצקים או צמיגיים, נצמדים לשיניים ונשארים שם לאורך זמן, מה שעלול ליצור את הרובד החיידקי.
בנוסף על אלה, עדיף להמעיט במזונות המעודדים היווצרות עששת (“מזונות קָריוגֶניים”), שהם מזונות עתירי פחמימות. ממאכלים או משקאות המכילים סוכרים פשוטים כמו סוכרוז, פרוקטוז, לקטוז (סוכר החלב), מלטוז וגלוקוז כדאי להימנע בכלל, או להמעיט ככל האפשר.
אבל בין המזונות הקריוגניים, אפשר למצוא גם כאלה המכילים פחמימות מורכבות, שקצת קשה להמליץ להימנע מהם. מדובר על לחמים למיניהם ודגנים בכלל, תפוחי אדמה, תירס, דלעת, שעועית יבשה ועוד. לבעלי נטייה לבעיות חניכיים, כדאי כנראה להפחית בהם.
תרופות טבעיות לבריאות החניכיים
לצד כל האמור לעיל, ניתן להשתמש באמצעים טבעיים שנמצאים בכל בית, כדי לשמור על היגיינת הפה ובריאות החניכיים. גרגור של מי מלח מדי פעם, למשל, יסייע להיפטר מחיידקים בפה ולמנוע הידבקות של פלאק לשיניים ולחניכיים, כך גם שתיית חליטות צמחי מרפא כמו מרווה או קמומיל.
גם תה, ירוק או שחור, טוב לבריאות הפה, מאחר שהוא מקור טבעי מצוין לפלואור. בנוסף, מחקרים הראו שנוגדי חמצון מסוג פלבונואידים הנמצאים בתה, מגבירים את העמידות של אמייל השן לחומצה, לוחמים בחיידקים ומעכבים את הצטברות הפלאק. זאת בנוסף להיותו של התה הירוק מחטא ומפיג ריחות.
