כאב שיניים יכול להיות תסמין ראשון לתחילתה של הידרדרות, שעלולה להסתיים באובדן שיניים ובצורך בשיקום הפה באמצעות שתלים דנטליים. כאשר עצם הלסת מדולדלת, יש לעבור לעיתים ניתוח הרמת סינוס, לפני השתלות השיניים. אז מה זה הרמת סינוס ואילו שיטות טיפול קיימות? כל התשובות במאמר הבא! המשיכו לקרוא!
הרמת סינוס בגישת MISL= הרמת סינוס בגישה זעיר פולשנית בטכניקות מתקדמות המאפשרות קבלת מקסימום תוצאות בהליך כירורגי קטן ופחות פולשני.
*** כל האמור להלן הינו בערבון מוגבל. המידע כאן נובע מניסיוננו, הפרוטוקול הטיפולי על פיו אנו פועלים ודרך החשיבה האישית שלנו במרפאה ואינו מהווה עצה רפואית. ישנן כמובן דרכים נוספות, לגיטימיות לא פחות, לביצוע הטיפול ואין באמור כאן לבטל או לסתור את המלצות רופא השיניים האישי שלך!
אחת משיטות הטיפול המקובלות, המצליחות והנפוצות כיום בתחום שיקום הפה, היא השתלת שיניים. אולם, על מנת להחדיר את השתלים הדנטליים לעצם הלסת, נדרשת מסת עצם מספקת. בהיעדרה של עצם, השתל יאבד את האחיזה.
כאשר מטופל מגיע להשתלת שיניים ומתברר שהוא סובל ממחסור במסת עצם בלסת העליונה, אם בשל מום מולד, כתוצאה מאובדן שיניים או מחלת חניכיים, ישנן מספר דרכים להתמודד עם המצב כיום:
1. שימוש בשתלים קצרים או צרים ללא צורך בתוספת עצם, לקריאה על כך ניתן להיכנס לקישור כאן וללמוד באילו מקרים ניתן להימנע מבניית עצם ו/או הרמת סינוס.
2. הרמת סינוס סגורה בגישה זעיר פולשנית
3. הרמת סינוס פתוחה
מה זה הרמת סינוס?
הסינוסים (מערות האף), הם תעלות או חללים הממוקמים בעצמות שמעל הלסת העליונה, משני צדי האף ומחוברים לחלל האף. כשעצם הלסת העליונה האחורית מצומקת, לרוב בשל אובדן שיניים, רצפת הסינוס ממלאת את החלל, כלומר גולשת לאזור מחוסר העצם והשיניים. 
כאשר מתכוונים להשתיל שתלים דנטליים באחורי החניכיים העליונות, קיימת סכנה שהשתלים יאבדו את האחיזה בשל המחסור בעצם, או יחדרו לסינוסים שמעליהם ויגרמו לדלקת.
ניתוח להרמת סינוס נערך, אם כך, לפני הליך של השתלת שיניים ולעיתים אף בפרוצדורה אחת. בניתוח מתבצעת למעשה החדרה של תחליף עצם, אל מתחת לרירית המצפה את הסינוס מבפנים, כשהמטרה היא להגדיל את ממד הגובה של העצם, על חשבון חלל הסינוס.
תהליך הרמת סינוס, יכול להתבצע בגישה פתוחה או סגורה וכיום גם בגישה המערבת מיקרוסקופ ומכשור מתוחכם אחר, בהתאמה למצב המטופל, בהרדמה מקומית או כללית. כיום ניתן להסתפק במקרים רבים בהרמת סינוס סגורה, שהיא הגישה הקלה יותר ואף לקבל תוצאות טובות, עם מינימום תופעות לוואי.
בדיקות לפני ניתוח הרמת סינוס
לפני שניגשים להחליט על ביצוע ניתוח הרמת סינוס, על רופא השיניים לבדוק את ההיסטוריה הרפואית של המטופל.
הסוגיות שעליו לברר ועלולות לחבל בסיכויי ההצלחה של ההליך, הן האם המטופל סובל מפוליפים באף, בעיות נשימה או קוצר נשימה כרוני, טראומה בעבר באזור הפנים, זיהומי סינוס קודמים או קיימים, תגובות אלרגיות, הפרעות טעם או ריח, כאב או לחץ המופיעים עם הורדת הראש והאם עבר ניתוח קודם להרמת סינוס.
אם מתברר שקיימות בעיות מסוג זה, על המטופל לפתור אותן תחילה, בטרם ייגש לניתוח, באמצעות קבלת אבחנה וטיפול על ידי רופא מומחה לאף אוזן וגרון.
בתמונה לעיל ניתן לראות צילום סיטי של מטופל לקראת השתלות שיניים. בצד ימין של התמונה ניתן לראות כי הסינוס צלול ונקי וניתן לבצע השתלת שיניים שלי כל בעיה. בצד שמאל של התמונה ניתן לראות סינוס עכור, המצריך בירור וטיפול ע”י מומחה אף אוזן גרון לפני ביצוע השתלות, למניעת סיבוכים במהלך ההשתלה ולאחריה.
שיטות שונות בניתוח הרמת סינוס
שתי השיטות העיקריות בניתוח הרמת סינוס הן השיטה הסגורה והשיטה הפתוחה.
הרמת סינוס סגורה
בשיטה זו מייצרים פתח קטן בעצם הלסת, אשר דרכו מחדירים את תחליף העצם לסינוס. היתרון בשיטה הוא, שלעיתים ניתן להשתמש באותו פתח כדי להשתיל את השתל הדנטלי עצמו ולחסוך למטופל טיפול וביקור נוסף.
לרוב הרמת סינוס סגורה תעשה כאשר עדיין ישנו גובה מספק של לפחות 5 מ”מ בעצם הלסת אך למעשה, רופא שיניים עם מיומנות גבוהה יכול לטפל באמצעות הרמת סינוס סגורה גם במקרים בהם עצם הלסת קצרה יותר ולהימנע מהצורך בהרמה פתוחה. העולם הרפואי כיום נוטה להימנע ככל הניתן מהרמה פתוחה ולשם כך פותחו מספר טכניקות וכלים לקבלת פתרון להשתלה בגישה שהיא מינימום פולשנית.
בסרטון למטה ניתן לראות הדמיה של מהי הרמת סינוס סגורה:
הרמת סינוס פתוחה
הליך מורכב ומשמעותי יותר, שנעשה במקרים שבהם קיים מחסור גדול בעצם. בשיטה הפתוחה, פותחים מעין חלון בצד החיצוני של הלסת, מחדירים דרכו את תחליף העצם לחלל הסינוס ותופרים את החניכיים.
בשלב הבא, יש להמתין כמה חודשים ל”קליטת עצם”, כלומר, לייצור תאי עצם חדשים על ידי הגוף, שיחליפו את העצם המלאכותית. רק אז ניתן יהיה להחדיר את השתל הדנטלי.
היא שיטה חדשנית לביצוע ההליך, העושה שימוש במיקרוסקופ ובמכשיר ייעודי בשם PIEZO – SURGERY לחיתוך עצם, מכשור המגדיל את רמת הדיוק ומכאן את אחוזי ההצלחה, בהרמת סינוס פתוחה או סגורה.
צפייה דרך מיקרוסקופ טיפולי, מגדילה את יכולת השליטה בביצוע ההליך. בנוסף, שימוש בכפות קטנות (micro instruments) בהליך כזה, מאפשר תפירה של רירית הסינוס בחוטים דקים מאוד, המונעים הצטלקות. ניתוח הנעשה בשיטה זו ניתן אף לתעד לפרוטוקול, באמצעות מצלמה המובנת בתוך המיקרוסקופ.
באיזו הרדמה ישתמש הרופא במהלך הטיפול?
למרות שהרמת סינוס היא ניתוח לכל דבר, הוא נעשה בהרדמה מקומית בלבד, כך שההתאוששות ממנו קצרה, תופעות הלוואי מצומצמות ואין לו השפעה על התחושה הכללית ביום הניתוח ולאחריו.
במקרים מסוימים, כאשר היקף הטיפול גדול או המטופל סובל מחרדה או מפוביה מטיפולי שיניים, יחליט הרופא לבצע את ההליך תחת הרדמה מלאה והמטופל יקבל הדרכה מלאה לקראת התהליך.
הנחיות ובדיקות לקראת ניתוח הרמת סינוס
בביקור במרפאת השיניים שלפני הניתוח, על המטופל להצטייד בצילום פנורמי של הפה, צילום CT של הלסת העליונה ויתכן שגם בדיקות הדמיה נוספות שיבקש רופא השיניים.
בנוסף, עליו להמציא דו”ח מרופא המשפחה, המפרט את מצבו הבריאותי הכללי של המטופל ואת התרופות שהוא נוטל בקביעות. באותו מפגש יקבל המטופל מרשם לתרופות שעליו ליטול ביום הניתוח ולאחריו.
לפחות שישה שבועות לפני הניתוח, על המטופל לעבור טיפול לניקוי והסרת אבנית על ידי שיננית, מאחר שחיידקים ואבנית בפה, עלולים לסכן בהופעת זיהום לאחר ההליך.
ביום הניתוח אין צורך להיות בצום (אלא אם הוא מתבצע בהרדמה כללית), אבל יש ליטול משככי כאבים ואנטיביוטיקה, כשעה לפני ההליך, לפי המרשם שניתן מהרופא.
את האנטיביוטיקה ממשיכים ליטול עוד עשרה ימים לאחר הניתוח ואת משככי הכאבים, על פי הצורך. הורדת התפרים, נעשית כעבור שבועיים מיום הניתוח.
ההחלמה מניתוח הרמת סינוס
שיעור ההצלחה של ניתוחי הרמת סינוס גבוהים מאוד ועומדים על 95%- 90%, אך גם בניתוח כזה, כמו בכל הליך רפואי, ייתכנו תופעות לוואי כמו כאבים, אי נוחות, נפיחות, דימום מהאף, כתם כחול תת עורי או שטפי דם פנימיים, כל אלה אמורים להיעלם עד שלושה שבועות מיום הניתוח.
אם תופעות לוואי כלשהן נמשכות אל מעבר לתקופה של שלושה שבועות לאחר הניתוח, יש לבצע צילום CT או אנדוסקופיה של הסינוס, כדי להעריך מחדש את המצב ואת המשך הטיפול.
לאחר הניתוח, עלולה להופיע סביב האזור המנותח גם בצקת, שעלולה במקרים מסוימים להחריף כעבור אחרי יומיים שלושה. אם בצקת כזאת מופיעה לצד עלייה בחום הגוף, יתכן שמדובר בזיהום ויש לפנות מיד למרפאת השיניים.
איך מתנהגים אחרי ניתוח הרמת סינוס?
כדי להבטיח את הצלחת תוצאות הניתוח להימנע מדימומים ושאר סיבוכים, על המטופל לנהוג במשנה זהירות ותחת מגבלות שונות, במשך כמה שבועות לאחר יום הניתוח.
ביממה שלאחר ההליך, יש לצרוך מזון רך בלבד וחשוב להימנע מצריכת מאכלים ומשקאות חמים. ביממה הראשונה גם אין לצחצח את השיניים באזור המנותח.
גם בשבועות הבאים שלאחר הניתוח, חשוב להימנע ככל האפשר מתנועות אוויר חזקות באזור המנותח. משמעות הדבר היא להימנע ככל האפשר משיעול, התעטשות או מקינוח האף, לא לבצע שום פעולה הכרוכה בנשיפת אוויר חזקה מהפה, כמו ניפוח בלונים או נגינה בכלי נשיפה ולהתרחק מעישון ומשתיית אלכוהול.
בנוסף, אין לבצע בתקופה הראשונה פעילות גופנית מאומצת, צלילה במים וכל פעולה הדורשת התכופפות ובעיקר הורדה של הראש למטה וקיים איסור על טיסות, למשך חודש.
מחפשים רופא שיניים בירושלים והסביבה? זקוקים לתהליך שיקום הפה וטיפול הרמת סינוס? התקשרו אלינו לקביעת תור לייעוץ ראשוני 02-3819945 | דר’ שרית אברהם
| דר’ שרית אברהם
