בתחילה הוא לא מורגש, אבל כשהוא מתחיל להעמיק, כבר ניתן לחוש היטב את החור בשן. חורים בשיניים, מתסמיני מחלת העששת, הם אמנם מהבעיות הדנטליות הנפוצות, אך אין להקל בהם ראש. הזנחה וחוסר טיפול, עלולים לדרדר את המצב גם למקרים חמורים של אובדן שיניים. חורים בשיניים הם סוג של “עונש” על אכילת מתוקים פרועה והזנחת היגיינת הפה, אבל יש להם גם גורמים אחרים. כך או אחרת, ללא טיפול אפקטיבי הם יגרמו לכאבים ויצריכו טיפולים משמרים, ובמקרים קיצוניים טיפולי שורש ועקירות. אז איך ניתן למנוע חורים בשיניים או לפחות לטפל בהם לפני נזק בלתי הפיך?
איך נוצרים חורים בשיניים?
חלל הפה וגוף האדם בכלל, מאכלסים חיידקים רבים ושונים (מיקרוביום). כאשר מופר האיזון בין אוכלוסיות חיידקים שונות, או בינן לבין מערכת החיסון, נוצר מצב דלקתי.
בחלל הפה, הפרת איזון כזאת יכולה להתרחש כשצורכים כמויות גדולות של סוכר ומגדילים את כוחם של מיני החיידקים חובבי הסוכר, על חשבון חיידקים אחרים. החיידקים יוצרים רובד של “פלאק” הנדבק לשיניים. את הסוכרים הם ממירים לחומצה וזו ממיסה את השן, שכבה אחר שכבה ומביאה לחורים בשיניים.
חורים יופיעו יותר, משום כך, באזורים המועדים להצטברות פלאק, כמו סדקים וחריצים בחלקן העליון של השיניים, ברווחים שבין השיניים ובינן לבין החניכיים.
איך מזהים חורים בשיניים?
חור בשן מתחיל בשכבת האמייל החיצונית של השן וללא טיפול, ממשיך לשכבת הדנטין הפנימית והרכה יותר. רק כשהריקבון מגיע לשכבות הפנימיות של השן, יופיעו תסמינים, כמו רגישות לטמפרטורות שונות ולטעמים מסוימים, נפיחות וכאב שיניים. בשיניים הקדמיות, קל יותר לזהות עששת בשלב מוקדם, עם הופעת כתם חום.
רופאי שיניים יכולים לאתר חורים בשיניים באמצעות מכשור מקצועי, המאפשר לחוש בהתרככות מבנה השן. חללים שנוצרו בין השיניים, ניתן לאתר בצילום רנטגן. הבדיקות יעלו עד היכן הגיע החור, האם חדר לשכבה הפנימית והאם יש תהליך דלקתי או אף נמק, במוך השן.
מהם גורמי הסיכון לחורים בשיניים?
בין גורמי הסיכון ההתנהגותיים להופעת חורים בשיניים, אפשר למנות צריכת סוכר גבוהה, שתיית אלכוהול מרובה, חוסר הקפדה על היגיינת פה והימנעות מבדיקות שגרה במרפאת השיניים, אם מתוך חרדה או מטעמי עצלות.
אבל לא כל חור בשן, הוא תוצאה של התנהגות קלוקלת. לנטייה לפתח עששת יש גורמי סיכון נוספים, כמו היסטוריה משפחתית של בעיות דנטליות, פגמים מולדים במבנה אמייל השן ונטייה לרוק חומצי או ליובש כרוני בפה, מאחר שלרוק יש תפקיד חשוב בהפחתת הידבקות הפלאק לשיניים. גורמי סיכון נוספים לחורים בשיניים, יכולים להיות גם צורת מנשך ומיקומי שיניים בעייתיים ואפילו גשר ליישור שיניים, המקשים על פעולות הניקוי.
מדוע חשוב גילוי מוקדם של חורים בשיניים?
בשלבים שבהם החור חדר רק את כותרת השן, ניתן לבצע סתימה פשוטה, אם העמיק לתוך שכבת הדנטין עד גבול מוך, תבוצע סתימה עמוקה.
תהליך דלקתי במוך השן, יחייב טיפול שורש. כותרת שן שבורה, תחייב בהתקנת כתר. מקרים קיצוניים של דלקת מפושטת בשן, יכולים להגיע לעקירה של השן.
טיפול בחורים בשיניים
הטיפול בחור בשן במצבו ההתחלתי, הוא באמצעות שחזור או “סתימה”, שנועדה למלא את החלל ולמנוע חדירת חיידקים. הטיפול נעשה בהרדמה מקומית וכולל את ניקוי השן הפגועה מהדלקת וסתימת החלל שנותר. בין החומרים המשמשים לסתימות, ניתן למצוא את האמלגם, העשוי סגסוגת מתכות, שעלותו נמוכה ומתאים לשיניים אחוריות ואת הקומפוזיט, חומר שחזור לבן, המשתלב עם צבע השן ואף משחרר פלואוריד למניעת חזרת העששת.
לצידם קיימים שחזורי שן על בסיס דבק יונומר הזכוכית, תערובת של אבקת זכוכית עם חומצה אנאורגנית, המתאימה לסתימות קטנות ומונעת סדקים ושברים בשיניים, שגם היא משחררת פלואוריד ושחזורי מילואה, סתימה יצוקה בגוון השן, המתאימה לשיניים טוחנות הזקוקות לשיקום אסתטי.
לאחר שהחומר הסותם יתייבש בתוך השן, הוא יעבור ליטוש, להתאמה למבנה השן. ההתאמה חשובה גם מבחינת המראה וגם מבחינת המנשך ונוחות הלעיסה. חשוב לציין שבמרפאתנו אנחנו מאמינים בגישה הביומימטית שדוגלת בשימור מבנה השן הטבעי במידת האפשר. במידה ולאחר טיפול השורש נותר מבנה חזק ושלם של השן, ייתכן ולא יידרש גם ביצוע כתר ומבנה.
חשוב לדעת, שגם אובדן שיניים, הוא בר טיפול. תחום שיקום הפה הוא היום מתקדם מתמיד ומציע מגוון של טיפולים דנטליים אסתטיים, כמו השתלת שיניים, שחזורי שיניים, ציפויי שיניים מחרסינה (למינייט) וכתרים מסוגים שונים.
כך תימנעו מחורים בשיניים
כמו בכל בעיה רפואית, הטיפול הטוב ביותר בחורים בשיניים, הוא טיפול מניעתי. למרות שיש להם כאמור מרכיב גנטי וסיבות אפשריות נוספות, אין ספק שאורח חיים נכון ושמירה על בריאות הפה, יפחיתו את הסיכון.
לשם כך יש להגביל את צריכת הסוכרים והעמילנים, בעיקר סוכריות וממתקים שנדבקים לשיניים ונשארים שם לאורך זמן. אם חייבים לאכול מזון המכיל סוכר, עדיף להצמיד את אכילתו לארוחה, כשהפרשת הרוק גדולה יותר והוא סותר את החומצה שמייצר הסוכר.
כמו למען הבריאות בכלל, גם למען בריאות הפה, יש להקפיד על תזונה בריאה, מאוזנת ומזינה, שתכיל את כל אבות המזון, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון. מומלץ בנוסף, להפחית בצריכת מזונות ומשקאות חומציים כמו משקאות מוגזים, יין ומיצים ופירות הדר, שעלולים לשחוק את שכבת האמייל של השיניים.
כדי למנוע את הצטברות הפלאק על השיניים, שכאמור מביא לשגשוג חיידקים ומתחיל את מעגל הזיהום, יש להקפיד על צחצוח שיניים המבוצע בצורה הנכונה, פעמיים ביום. לאחר כל ארוחה, יש לנקות את שיירי המזון מבין השיניים בעזרת חוט דנטלי או קיסמים דנטליים, כדי להגיע למקומות שאליהם מברשת השיניים לא מגיעה. בכדי למנוע עששת וחורים בשיניים, אפשר ומומלץ לתחזק בשימוש בפלואוריד, יון של אטום הפלואור, המונע איבוד מינרלים בשכבת האמייל של השן ומשפר את עמידותה בפני חומציות.
הפלואוריד משמש כחומר גלם לייצור משחות שיניים, נוזלים לשטיפת פה ושאר תכשירים לבריאות הפה ומוכנס גם למי השתייה (בהליך הנקרא הפלרה) במדינות רבות בעולם, כדי למנוע עששת בקרב כלל האוכלוסייה.
בנוסף, קיימים תוספי פלואוריד המתאימים לטיפול בילדים או מבוגרים הנמצאים בסיכון גבוה לפיתוח עששת בשיניים והפלואוריד במי השתייה או במשחות שיניים אינו מספיק עבורם, כמו תכשירי שטיפת הפה, המומלצות בעיקר למבוגרים ותכשירי פלואוריד הנמרחים על גבי השיניים על ידי אנשי מקצוע.
ביקורת אצל רופא שיניים אחת לחצי שנה
עם בריאות השיניים לא מומלץ לשחק וגם כשמדובר בבעיה שכיחה וקלה יחסית כמו עששת וחורים בשיניים, ללא טיפול המצב כאמור יחמיר ועלול להביא גם לאיבוד שיניים. הקפדה על ביקורת חצי שנתית במרפאת השיניים, תבטיח גילוי מוקדם של חורים, שיאפשר הסתפקות בביצוע סתימות קטנות וזולות יותר. כאשר הפגיעה בשן מגיעה עד לעצב, יהיה ככל הנראה צורך בטיפול שורש.
כדי לא להגיע למצבי קיצון ולהסתכן בכאב שיניים, דלקות ונפיחויות, יש להקפיד על ביקורת במרפאת השיניים מדי שישה חודשים לבדיקת מצב הפה בכלל ולאיתור החורים, כשהם עדיין קטנים. גילוי מוקדם של חורים בשיניים, יקטין את היקף ועלויות הטיפול הדרוש ויכול לעשות את ההבדל בין סתימה קטנה לטיפול שורש מלא.
במקביל, חשוב להגיע מדי חצי שנה לניקוי אצל השיננית, צעד חשוב גם הוא במלחמה נגד העששת והחורים בשיניים. במהלך הניקוי, תסיר השיננית את שכבות הפלאק והאבנית מהשיניים, הרווחים ביניהן ומכל המקומות שאנחנו לא מגיעים אליהם בצחצוח ותמנע מהחיידקים להתיישב שם, לשגשג ולחולל נזקים.
