עקירה כירורגית מתבצעת, כשיש קושי לשלוף שן מעצם הלסת. ההליך מעט מורכב יותר מעקירה שגרתית, אך לעיתים בלתי נמנע. המצב האידיאלי הוא ללא ספק פה מלא בשיניים טבעיות, בריאות ואסתטיות, אבל לפעמים אין ברירה וצריך לעקור שן טבעית. כאשר עקירה רגילה אינה מתאפשרת, מתבצעת עקירה כירורגית על ידי מנתח דנטלי. מדובר בהליך ניתוחי לכל דבר, שיש להיערך אליו בהתאם, אך הפרוצדורה אינה מורכבת עבור המטופל, תופעות הלוואי שלה מינימליות וההחלמה ממנה קצרה.
מדוע מבצעים עקירת שיניים?
עקירה של שן טבעית היא ברירת מחדל, והיא נעשית כאשר השן במצב שלא ניתן עוד להציל אותה באמצעות טיפול שורש. מצב כזה יכול להיגרם מעששת חמורה שגרמה לחור בשן, כאבי שיניים והתפשטה עד לשורשי השן ואפילו עד לחניכיים, או דלקת חניכיים שתקפה את הרקמות הרכות והביאה לנסיגתן ולהתרופפות השן.
גורמי סיכון נוספים לאובדן שיניים, הם טיפולים רפואיים כמו הקרנות, כימותרפיה או ניתוחי השתלת איברים, המחלישים את המערכת החיסונית ומגדילים את הסיכון לזיהומים בפה. זיהומים כאלה עלולים לגרום לנזקים בשיניים שיובילו לעיתים עקירה. במקרים מסוימים, אף עוקרים מראש שיניים בעייתיות, המועדות לפורענות, כדי למנוע הופעת זיהומים בעקבות הטיפול. טיפולים ליישור שיניים והתקנת פלטות, יכולים גם הם להיות סיבה לעקירות, כאשר יש שיניים עודפות או עקומות במיוחד, שעלול להפריע להליך היישור ולפגום במנשך הנכון של השיניים.
מה ההבדל בין עקירה רגילה לעקירה כירורגית?
עקירה רגילה מתבצעת במקרים הפשוטים, שבהם יש גישה נוחה לשן המועמדת לעקירה. ההליך מתבצע במרפאת רופא השיניים, בהרדמה מקומית ונמשך 15-20 דקות בלבד. הרופא אוחז בשן במלקחי חילוץ, מנענע אותה כדי לשחרר את השורש ועוקר, כשהמטופל חש בזמן ההליך רק לחץ באזור העקירה.
עקירה כירורגית, כוללת פעולות מורכבות יותר ושימוש בציוד דנטלי כירורגי ונמשכת בין חצי שעה לשעה. ההליך מתבצע על ידי כירורג דנטלי, כלומר מנתח המומחה בניתוחים של חלל הפה, מאחר שמדובר בניתוח לכל דבר, הכולל חיתוך רקמות ותפרים. השיטה מתאימה למקרים שבהם אין גישה לשן שיש לעקור, כשהשן שבורה כתוצאה מטראומה או שחיקת שיניים ולא ניתן לאחוז בה, כאשר שורש השן עקום או שבור וכשמדובר בשיני בינה כלואות.
כדי לבצע עקירה כירורגית יש להסיר חלקים מעצם הלסת ולהפשיל את רקמת החניכיים, כדי לחשוף את שורש השן. ההליך מתבצע לרוב בהרדמה מקומית, אך באנשים חולים, אנשים הסובלים מחרדות או ילדים, יכולה להתבצע גם תחת הרדמה כללית. במקרים מורכבים, בהם רקמת החניכיים מקשה את הגישה לשן, יתבצע חיתוך של הרקמה מסביב לשן ולאחר מכן תפירה בתפרים מסיסים. כשהשן מעוגנת חזק, הרופא יחתוך אותה ויסיר כל חלק בנפרד. עקירות כירורגיות מלוות במקרים מסוימים בהשתלת עצם.
הכנות לעקירה כירורגית
עקירה כירורגית הנעשית בהרדמה מקומית, אינה מחייבת להגיע בצום ואף מומלץ לאכול ארוחה קלה לפני שמגיעים למרפאה, כדי לא לחוש בחולשה וגם מכיוון שיידרשו כמה שעות צום לאחר הניתוח.
לפני הטיפול יבצע הרופא סדרת צילומים, כמו צילום רנטגן רגיל ופנורמי, צילום סטטוס לבדיקת מצב החניכיים וצילומי הדמיה נוספים, להערכת מצב חלל הפה, מצב השן המועמדת לעקירה וההשפעה האפשרית של ההליך על שיניים ורקמות באזור. במקרים מסוימים, יידרש גם צילום CT של חלל הפה, לצורך הערכת המצב והסיכונים.
במקביל, יערוך הרופא למטופל תשאול מקיף, להערכת מצב בריאותו הכללי וחשוב שהמטופל יעדכן בכל שינוי בריאותי, מחלות רקע, תרופות קבועות, אשפוזים וכל מידע שיכול להעיד על מצבו.
במקרים מסוימים, יתבקש המטופל להפסיק ליטול תרופות מדללות דם לפני הניתוח, או לחלופין להתחיל ליטול אנטיביוטיקה, לכיסוי מראש מזיהומים אפשריים. מעשנים יתבקשו להפסיק לעשן למשך שישה שבועות לפני הניתוח ולהתמיד בכך גם כחודשיים לאחריו, מחשש לסיבוכים או לעיכוב בהחלמה. הרופא עשוי בנוסף, להמליץ על טיפול אצל שיננית, כשבועיים-שלושה לפני העקירה, כדי לוודא שחלל הפה נקי מאבנית חיידקים לקראת ביצוע הניתוח.
כללי התנהגות לאחר עקירה כירורגית
עם התפוגגות חומרי ההרדמה, כשעתיים לאחר הניתוח, עלולים להופיע כאב שיניים, שעליהם ניתן להתגבר באמצעות כדורים משככי כאבים. כדי למנוע דימום, יש להימנע משתייה ומאכילה למשך כשעתיים לאחר העקירה וגם להימנע מלירוק, לשתות בקשית או לשטוף את הפה, במשך כל היום שלאחר העקירה. אין לצחצח את אזור העקירה, עד שהכאבים ייעלמו או עד שהרופא יתיר לעשות זאת. כעבור יממה מהעקירה ובימים שאחר כך, מומלץ לשטוף את הפה במי מלח פושרים חמש פעמים ביום, לצורך חיטוי.
מומלץ לבחור לאכילה הראשונה לאחר העקירה, במזון קר ורך, כמו גלידה, מעדן או שייק. כדי למנוע נפיחות, ניתן להניח שקית קרח או רטיות קרות על אזור העקירה. אם מופיע דימום, ניתן ללחוץ על המקום באמצעות שקית תה או פד גזה, למשך 20 דקות. בימים הראשונים שלאחר העקירה, חשוב שלא לבצע פעילות גופנית או כל מאמץ פיזי שעלולים לגרום לדימום ולהימנע מעישון ומשתיית אלכוהול למשך שישה שבועות לאחר הניתוח.
כל התסמינים אמורים לעבור כיומיים שלושה לאחר הניתוח. אם לא חלה הטבה במצב הרפואי עד אז, יש לפנות למרפאת השיניים. חשוב מאוד, לקחת לאחר הניתוח, יומיים שלושה למנוחה, להימנע מעבודה או ממטלות הבית ולא להרים חפצים כבדים, כדי לאפשר לגוף להחלים בצורה המהירה והטובה ביותר.
סיכונים אפשריים בעקירה כירורגית
כמו בכל הליך כירורגי בפרט והליך רפואי בכלל, גם ניתוחי עקירה כירורגית כרוכים בסיכונים מסוימים, כמו זיהום, פגיעה זמנית במערכת העצבים באזור העקירה ותופעת “המכתשית היבשה”, שבה אין קרישת דם באזור העקירה ורקמת החניכיים חשופה לזיהומים.
כדי להפחית את רמת הסיכון לסיבוכים, חשוב לבצע את הטיפול אצל כירורג דנטלי מוסמך ובעל ניסיון ואחריות, שיבצע את כל הבדיקות הנדרשות לפני ההליך ויידע להתאים את הטיפול למטופל. בנוסף, חשוב כמובן לשמור בקפדנות על הוראות ההתנהגות לפני ואחרי ההליך.
איך ממלאים את חלל השן?
לאחר העקירה, נותר מן הסתם חלל ריק בלסת, שיש למלא אותו, מלבד מאשר במקרים של עקירת שן בינה, שצמחה במקום בעייתי.
כדי להחליף את מקומן של שיניים שנעקרו, מבצעים השתלת שיניים ולעיתים גם הלבנת שיניים, על מנת ליצור אחידות בגוון הצבע של השיניים. השיניים המושתלות מתפקדות ונראות בדיוק כמו השיניים הטבעיות ויש להן תפקיד חשוב בשימור אחידות קו השיניים, בתקינות המנשך, בהבטחת בריאות רקמת החניכיים ועצם הלסת, בתפקודי נגיסת ולעיסת המזון וכמובן בשיפור מראה הפה, החיוך והפנים בכלל. השתלת שיניים יכולה להתבצע לעיתים מיד לאחר הליך העקירה, אך ישנם מקרים בהם, הרופא מחליט להמתין להחלמת אזור העקירה לפני החדרת השתל.
בכל מקרה, כדאי להתייעץ עם הרופא מראש לגבי האפשרויות לשיקום הפה ושיקום חניכיים אם יש בכך צורך, בהמשך לעקירה, אם באמצעות השתלות שיניים, כתרים או בשיטות אחרות.
